לא פעם השתתפתי בפעילויות של חב"ד. יש לי שאלה...

תמיד נהניתי, התרשמתי ומאוד כיבדתי. אתמול הייתי בצעדה בשדרות. שמחתי כל כך לראות את דגלי חסידות מפוארת זו מתנופפים בין המפגינים. הייתי כל כך גאה באחדות זו שלנו... עד.. שניגנו את ההמנון. לא פעם הייתי בחו"ל ולמרות שאני ישראלית גאה (ויהודיה גאה עוד יותר) עמדתי לאות כבוד. למה? למה? לא יכולתם לעמוד בצורה שקטה ומכובדת. אל תשירו... אל תזדהו... רק תכבדו.... ): תחשבו על אירוע שחשוב לכם מאוד שאני הייתי באה ועושה דבר סתם להכעיס... אם היה למשל שיעור חשוב מאוד ואני הייתי מפטפטת. או אוכלת באמצע. כאב לי מאוד אתמול... חבל. גבי נ.ב. לאחר ההמנון ביקשתי מבעלי שנלך לראות ולהראות לבנים שלנו איך החבדניקים רוקדים ואולי אף להצטרף... הוא אמר לי (ובלי שדיברנו כלל על עניין ההמנון..) "למה? אם הם לא מכבדים אותי? למה שיהיה לי קל לכבד אותם?..." חבל...

תגובה

על פי התשובה של בן זוגך, לא השירים בזמנון ההמנון הפריעו, כמו התחושה שלא מכבדים אותך. מי שגורם לאחר להרגיש כך, צריך לשאול עצמו שאלות ולתקן. על זה אין ויכוח. אבל הייתי מבקשת לשאול מזווית אחרת - למה לשים זכוכית מגדלת חד צדדית? למה אין הקפדה גם כלפי הכיוון השני? האם כל היהודים דתיים ושאינם דתיים מכבדים אחד את השני. תשומת הלב הזו צריכה להיות הדדית בשני הצדדים. (יש ציפיה מאנשים רוחניים לרגישות גדולה יותר, וכל מי שהוא רוחני ובעל חזות דתית, נושא עליו דגל, הוא מייצג רוחניות וכל פישול שלו יוצר כתם גדול על כולם)

לכבד? אי אפשר לכבד על חשבון התורה!

לעצרת בשדרות הוזמנו גם חסידי חב"ד. כך לפחות נראה לי, כיוון שהזמינו את כל עם ישראל להגיע לשם. כל מהותו של ההמנון הינו כפירה בקדוש ברוך הוא! לא אחזור על מילות ההימנון בכדי להראות זאת, אך די להביט בהיסטוריה הלא כל כך ארוכה שלו ולראות לאילו תוצאות "ברוכות" הוא הביא. אין כאן שייכות לעניין של כבוד לדבר זה או אחר. יש כאן עניין של כבוד לתורה ולקב"ה לעומת התחנפות למדינת רשע ולשטון שונא יהודים....

צודקת

היא צודקת!!!

הרבי הוריד נשיאות מהישיבה בגלל ההמנון(ציוני)