יונה ב' אייר ס''ה 18:09

ה"מנין של הרבי"

רציתי לשאול: מה המקור ל"מנין של הרבי" זאת אומרת: אני מאמין שהרבי חי וקיים בגוף גשמי ב770- כפי שרואים ברור בשיחותיו הקדושות אבל רציתי לדעת מה המקור לכך שהרבי מתפלל היום באותם זמנים שהוא התפלל עד כ"ז אדר? יחי המלך לעולם ועד
 חב"דניקית ב' אייר ס''ה 18:09

הרבי לא היה חולה ח"ו

כמו שכולנו מאמינים שהרבי חי בגשמיות ואמונה זו מבוססת בעיקר על שיחת ש"פ בא תשנ"ב, כך צריך להאמין שהרבי לא היה חולה, ולא משותק, אלא בריא לגמרי- ולא משנה מה אמרו הרופאים בכ"ז אד"ר או בג תמוז, וממילא כל ה"מציאות" שראינו בעינינו הבשריות בשנים נ"ג נ"ד, שכאילו הרבי חולה- אינה אמת, ועיין בשיחה הנ"ל שהרבי אומר שאצלו לא שייך עניינים של היפך הבריאות. כשהרבי הריי"צ היה חולה ודיבר בצורה לא ברורה, הרבי מה"מ התבטא: הרבי מדבר ברור, אנחנו לא שומעים! וד"ל.
 מהבאים לחודש החגים כ''ד ניסן ס''ה 22:45

לא להפריע, ואדרבה...

רציתי להוסיף, ששמעתי מפי הר' שלום יעקב חזן בכינוס בו הרבה בתשרי האחרון, אני מקווה שלא אטעה לפחות בעיקרי הדברים, אך בכל אופן ניתן לשאלו, ודומני שלא טועה הנני בעיקר הסיפור. והוא, אשר באחת השנים, מן הסתם הפעם הראשונה בה הרבי שליט"א עשה את "ברכת התמימים" [לא ידוע לי מתי זה התחיל ואם בכלל היו שנים במשך שנות הנשיאות בהם הרבי לא עשה זאת ואשמח לשמוע], שכידוע ברכה זו נעשית בזאל הקטן, ביקש הרבי שלמרות הלחץ והצפיפות הנוראה השוררת שם, באשר כולם רוצים להידחק ולהיכנס על מנת לשמוע את קולו של הרבי, אעפ"כ, הרבי הורה שלא יוציאו משם את הבימה של קריאת התורה. וכל כך למה? כדי שלאחמ"כ לא יקח זמן להכניסה שוב, כיון שמיד לאחר ברכת התמימים הוא הזמן הקבוע בו הרבי הריי"ץ היה מתפלל שם - בזאל הקטן - כל נדרי, ויצטרכו לעכב את המנין בשביל להכניס את הבימה, והרבי לא רוצה לעכב את המנין הקבוע של הרבי הריי"ץ. וכעת הגע בעצמך, הרבי הריי"ץ, עליו משתמש הרבי בתוארים "זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע", ואעפ"כ הרבי לא רוצה להפריע למנין המתנהל באופן קבוע באותה שעה מזמנו של הרבי הריי"ץ, היינו, לא להפריע ל"מנין של הרבי" (הריי"ץ). ווודאי וודאי שכן הוא ובמכ"ש וק"ו במנינו של הרבי שליט"א מלך המשיח, שוודאי שגדול הזכות ואין לוותר על המנין הקבוע וודקא באותם זמנים של המנין הקבוע של הרבי.
 צפתי כ''ד ניסן ס''ה 16:47

המנין של הרבי במזרח!

הרבי שליט"א מלך המשיח כמובן אינו מוגבל וכו' אך ברור שמה שהיה בנ"ג נ"ד היה שלא כפי הסדר הרגיל. ולמשל עיתים נדירות שהרבי לא ירד לתפילה ממ"ח ואילך וכן מנחה ומעריב כשהיה חוזר מהאהל הק' אז התפילה התאחרה ולעיתים רבות אף לאחר השקיעה וצאת הכוכבים עד שעה 10:30 ! אך כמובן שאין לומר שזהו הסדר הרגיל. וכן בנ"ג נ"ד זה היה כמובן ופשוט לכל חסיד שחי אז באווירה דסעווען סעווענטי באופן לא קבוע ויעידו זמני התפילות שהודיעו עליהם מרגע לרגע. יחי המלך!
  כ''ד ניסן ס''ה 00:01

תרגום: ה"מנין של הרבי"

התשובה יכול להיות מכיון שזה שהוא התפלל בצד השני של 770 היה שינוי בלתי רצוי ולא משהו רשמי מסיבות טובות, לכן אם הוא לא מתפלל שמה עכשיו, אז בפשטות הוא מתפלל איתנו כמו שהי' לפני זה וכמו שכל הזמן הי'. אבל התירוץ, נראה לי, היותר נכון הוא: שצריכים משיח *עכשיו!* ואז הכל יתברר. דבר אחד אני יכול להגיד הוא שאני בטוח המאה אחוז שהרבי הוא נמצא שמה ב770 אלא שקשה יותר לראות אותו עכשיו בגשמיות.
 Meir כ''ג ניסן ס''ה 18:09

ה"מנין של הרבי"

Hatshuvah yachol lihiyot mekivan sheze shehu hitpalel bzad hasheni she 770 haya shinui bilti ratzui vlo mashehu rishmi misibot tovot, lachein im hu lo mitpalel shama achshav, az bpashtut hu mitpalel itanu kmo she haya lifnei ze vkmo shekol hazman haya. Aval hatirutz, nira li, hayoter nachon hu: shetzrichim Moshiach ACHSHAV! Vaz hakol yitbarer. Davar echad ani yachol lhagid hu sheani batuach bmeah achuz sheharabbi hu nimtzah shama b770 elah shekashe yoter litrot oto achshav begashmiyut.
 דוד ח' ניסן ס''ה 02:39

עוה"פ למה שינו

לא עניתם על השאלה ששאלתי, מתי התחיל הרבי מה"מ להתפלל עוה"פ במזרח ביהכנ"ס? כידוע שבכל שנת תשנ"ג-חשון נ"ד כשהגיע להתפלל עם הציבור, התפלל בחדר המיוחד במערב ביהכנ"ס. אז השאלה, מתי התחיל הרבי מה"מ להתפלל עוה"פ במזרח ביהכנ"ס?! יחי המלך
  ז' ניסן ס''ה 23:37

הבהרה

א. לא כתבתי שהתפילות היו "בדיוק" אלא "בשעות הקבועות". ב. כתבתי "משנת תשמ"ח ואילך (כשלא היו סיבות מיוחדות) זמני התפילה אצל הרבי שליט"א מלך המשיח הם בשעות הקבועות", כשאפשר לומר שההדגשה היא על "כשלא היו סיבות מיוחדות". דוגמאות ל"סיבות מיוחדות" שאתה שכחת לכתוב הן: 1. בליל שבת התפילה היא (בערך) 45 דק' אחרי הדלקת נרות. 2. במוצ"ש מעריב היא בזמן צאת שבת. 3. בתעניות (כולל בה"ב) מעריב היא בצאת הכוכבים (36 דק' אחרי השקיעה? אולי כדאי לפתוח על זה אשכול נפרד...). ויש עוד "סיבות מיוחדות" כמו מה שאתה הזכרת. אתה שואל למה שינו את המנחה-מעריב של שבת ומוצ"ש - בזה יש לומר שיש מקום לשאלה. לא שאלתי את האחראים בנוגע לזה, אך נראה לי כך: מכיון שאנו לא רואים בעינינו הגשמיות מתי הרבי גומר את ההתוועדות, לכן אי אפשר לקבוע זמן למנחה מיד אחרי ההתוועדות, ומוכרחים לעשות את מנחה סמוך לשקיעה. בנוגע למעריב - אני לא יודע, ואולי כדאי לברר זאת.
 דוד ו' ניסן ס''ה 14:28

לעזריאל

בכל שנת נ"ג ונ"ד, (חוץ משבת קודש), לא התפלל הרבי מה"מ עם הציבור. ומנחה ומעריב התפלל בזמנים שונים, כידוע לכל קוראי יומנים מהתקופה ההוא. במילא לכתוב שהי' הזמנים בידיוק, הוא פשוט עם-הארצות נורא. לא כתבת שעלז זמן תפילת מנחה ומערב כשהרבי הי' חוזר מהאהל בכל יום שני. בחה"ס תשנ"ב תפילת שחרית התחיל בזמן מאוחר ביותר מחמת שהרבי המתין עבור כל אחד לברך על הלולב והאתרוג שלו. ביום כ"ז אדר תשנ"ב הגיע הרבי לערך 15 מינוט מאוחר. קודם הכתיבה, נא לברר הפרטים!!!
 דוד ה' ניסן ס''ה 22:02

למה שינו?

רציתי לשאול, בשנת תשנ"ג ונ"ד, התפלל הרבי מה"מ שליט"א במערב ביהכנ"ס. מי אמר ששינה את מקומו הק'?! ועוד. אם אומרים שהרבי שליט"א מתפלל במקומות שהתפלל לפני כ"ז אדר, למה אינו מתפלל מנחה של שבת בשולחן ההתוועדות? ומערב מוצש"ק בה'זאל' למעלה. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד
 מגדליסט ד' ניסן ס''ה 06:31

ידוע הכלל בין חסידים:

כשאי אפשר לשאול את הרבי - שואלים "מתנגד" ועושים הפוך. אותו דבר הכלל אצלי - כל דבר שה"אנטים" [אין יהודי "אנטי" כמו שאין יהודי "חילוני" וד"ל ואכמ"ל] נגדו - מסתמא הוא דבר טוב. כשאני שומע חבר'ה המכונים בשם "אנטים" אומרים (בזלזול רח"ל) "המנין של שליט"א" - אני יודע שהמנין הזה קשור עם זה שאומרים "שליט"א". כשאני שומע אותם אומרים "המנין של השביל" - אני יודע שהמנין הזה קשור עם השביל. כששנה שעברה היתה דליפה של מים ב770 והחבר'ה ה"משיחיסטים" ניקו את השביל שבו הרבי צריך לעבור, שמעתי "אנטי" א' אומר "זה נראה שהם מאמינים שבאמת הרבי עומד לעבור פה".
  ד' ניסן ס''ה 02:30

"המוציא מחבירו - עליו הראי'"

משנת תשמ"ח ואילך (כשלא היו סיבות מיוחדות) זמני התפילה אצל הרבי שליט"א מלך המשיח הם בשעות הקבועות: שחרית - 10, מנחה 3:15, מעריב: בחורף 6:45 ובקיץ 9:30. אם מישהו טוען שהי' בזה שינוי - שיביא ראי'. כמו שאין צורך להביא ראי' שמחר תזרח השמש בצד מזרח ולא בצד מערב, כך אין צורך להביא ראי' על זה.