ויש מתירין לגנוב

התקשורת מרבה לדווח באחרונה על אמהות במצוקה כספית הנכנסות לאחת מרשתות המזון הגדולות וגונבות אוכל. הן עושות זאת כדי להאכיל את ילדיהן הרעבים, והן מודות בפומבי שרק בדרך זו הן מצליחות להשביע את הפיות השואלים ללחם. בכל הידיעות שפורסמו בעניין זה לא נכתבה ולא נשמעה הסתייגות. קיימת הסכמה, כנראה, כי המעשה הזה בנסיבות הקיימות אינו ראוי לגינוי. גם אלה שמאזינים באותה דקה לרדיו או קוראים על כך בעיתונות מבינים ללבן של האמהות הללו. "יש הרי חברות-ביטוח שמכסות את נזקי הגניבות בסופרים", ואת חברות הביטוח ממילא לא אוהבים, בלשון המעטה, אז שיאכלו הרעבים וישבעו. שאלתי את הרה"ג מרדכי אשכנזי שליט"א (כפר חב"ד), הנחשב לפוסק בעל ידע רב גם בסוגיות ציבוריות, האם מותר לאמהות חסרות אמצעים לגנוב כדי להאכיל את ילדיהן. ותשובתו: "ההלכה מתירה את זה בתנאי שגונב המזון יקבל על עצמו שכאשר יהיה לו כסף הוא ישלם עבור הגניבה. וזה, כמובן, למרות שחברת הביטוח מכסה את הגניבות ואת הנזקים האחרים של רשתות המזון. ומחובתי להבהיר שדברי אמורים במצב של סכנה לפיקוח נפש או שעלולים להגיע ולהידרדר למצב של פיקוח נפש. בנסיבות שכאלו חלק מן הפוסקים היו מתירים את גניבת האוכל". פניתי לעוד רבנים ופוסקים בעניין זה, ולהפתעתי הם סירבו להתייחס לשאלה הזאת שהיא מאוד אקטואלית, והיא עולה לחדשות כמעט דבר יום ביומו.