ב' אייר-תפארת שבתפארת-יום הולדת כ"ק אדמו"ר המהר"ש

ב"ה. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! ק"א שנים להולדת הוד כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח שיל"ו בשנת יובל הג"ן להוד נשיאותו ימי ספירת העומר מוצש"ק פרשת אמור אור ליום הבהיר והקדוש ב´ אייר ה´תשס"ג(ה´ תהא שנת סגולות גדולות),ט"ז ימים לעומר,(יום הולדתו של כ"ק אדמו"ר המהר"ש) לכל אחיי החסידים וציבור אנ"ש ה´ עליהם יחי´! יחי המלך המשיח! שלום וברכה רבה! היום יום ראשון ב´ אייר ה´תשס"ג, מציינים בעולם החב"די מלאות קס"ט(169)שנים להולדתו של הרבי הרביעי בשושלת נשיאי ונסיכי בית חב"ד-ליובאוויטש, הוא כ"ק אדמו"ר המהר"ש. להלן הבאתי וליקטתי עבורכם את סיפור הולדתו והכנסתו בבריתו של אאע"ה של כ"ק אדמו"ר מוהר"ש, ומספר אירועים הקשורים עם יום בהיר וקדוש זה: לאחר השריפה הגדולה שהייתה בליובאוויטש, החליט כ"ק אדמו"ר הצמח צדק נ"ע לרכוש חלקת אדמה ולהקים עלייה בית גדול עם בית מדרש. אדון העיר באותה התקופה מר ליובמירסקי הורה למנהל אחוזתו לתת מהיער שלו את כל הנדרש לבניין ביתו של הרבי בחינם אין כסף. כ"ק אדמו"ר הצמח צדק נ"ע רצה לחנוך את ביתו בחג השבועות, אולם הרבנית ע"ה רצתה שהלידה תהיה בדירה החדשה, ומשאחזוה חבלי הלידה הלכה לבית החדש. בבית החדש, שלא השתמשו בו עדיין, היו מונחים הכלים של פסח ובהם מיטת עץ שעלייה ניפו את הקמח של המצה השמורה. עוזרות הבית והמיילדת הביאו קש ותבן והציעו את המיטה עבור הרבנית ע"ה. כשהודיעו לכ"ק אדמו"ר הצמח צדק נ"ע על כך, מיהר הוא איפוא להגיע לשם, עמד בחדר ופניו היו מועדות אל הכותל במשך כל זמן הלידה. הרבי נ"ע ציווה לבניו רבי ברוך שלום נ"ע, רבי יהודה לייב נ"ע, ורבי חיים שניאור זלמן נ"ע ששהו באותה שעה באחד החדרים שבביתו, לומר את פרקי התהילים הבאים: א´,ב´,ג´,ד´,כ"א,כ"ב,כ"ג,כ"ד,ל"ג,מ"ז,ע"ב,פ"ו,צ´,צ"א,ק"ד,קי"ב,קי"ג עד סוף הספר. על המיילדת ציווה כ"ק אדמו"ר הצמח צדק נ"ע לטבול לפני ש"תקבל את הולד", ואשר תקבלו בחתיכת בד לבנה מיוחדת שהביא עימו. הרבנית ע"ה הייתה אומרת תמיד:"את בני ילדתי על "זיפ בעט"(מיטת נפה). ביום ב´ אייר, ביום ספירת "תפארת שבתפארת", במלאת מאה שנה להתגלות מורנו הבעש"ט נ"ע - ילדה הרבנית חי´ה מושקא ע"ה בן. ביום השמיני להולדת כ"ק אדמו"ר המהר"ש יום ט´ אייר שנת ה´תקצ"ד, הורה כ"ק אדמו"ר הצמח צדק נ"ע לחסידיו להשכים לתפילת שחרית. בשעה עשר הגיעו כל בני המשפחה ובראשם רבי חיים אברהם נ"ע, בנו של כ"ק רבינו הזקן נ"ע. כשעתיים לאחר חצות היום וכ"ק אדמו"ר הצמח צדק נ"ע עדיין היה סגור בהיכל קודשו, החלו קהל הנאספים להתרגש. רבי חיים אברהם נ"ע, נענה ואמר: כנראה עסוק הוא(הרבי)עם קרואים יותר יפים מאיתנו, וייאנח. כעבור כחצי שעה יצא כ"ק אדמו"ר הצמח צדק נ"ע מחדרו, כשפני קודשו צהובות, עיניו אדומות מבכי, ומטפחת אדומה בידו. ואמר כי הכנסתו של בנו בבריתו של אאע"ה תתקיים היום. הרבי נ"ע התמהה שעה קלה וחזר לחדרו. רבי חיים אברהם נ"ע עמד ממקומו, ניגש לחלון, סמך ראשו על ידיו והתעמק במחשבותיו. בניו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק נ"ע דיברו בענייני תורה וחסידות, והתרגשותם של הקרואים הלכה וגדלה. הרבנית ע"ה שלחה את עוזרותייה לברר מדוע מאחרים כל כך את הברית, וציוותה ללכת אל בעלה ולשאול אותו על כך, אבל רבי חיים אברהם נ"ע עיכב את השליח. אחרי השעה שלוש יצא כ"ק אדמו"ר הצמח צדק נ"ע פעם נוספת מחדרו והפעם פניו היו צוהלות, ואמר לקרואים שייטיבו את ליבם כי הברית תתקיים היום, וחזר שוב לחדרו. בשעה ארבע יצא בפעם השלישית וציווה שלא יתפללו מנחה כי בקרוב ייערך סדר הברית. לאחר שעה קלה יצא מחדרו והלך לחדר היולדת לדבר עימה על דבר קריאת שם הנולד, וציווה להכין את הילד. הרבי נ"ע הלך ל"מניין" והתחיל סדר הברית. בשעת הברית צעק הילד מאוד, כ"ק אדמו"ר הצמח צדק נ"ע הוציא את ידו השמאלית מתחת לכר והניחה על ראש הילד כשהוא בוכה שוב. בתוך הסעודה שאל המהרי"ל בנו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק נ"ע את אביו, על-שם מי קרא את הילד, באומרו דומה שבמשפחתנו אין שם כזה? והוא הוסיף, אולי על-שם שמואל הנביא. ענה לו אביו כ"ק אדמו"ר הצמח צדק נ"ע: על-שם שואב מים מפולוצק שנקרא שמואל, כי חכם עדיף מנביא. במקום אחר מסופר שכ"ק אדמו"ר הצמח צדק נ"ע אמר לרבנית חי´ה מושקא ע"ה: שמואל הנביא בא לבקש שיעלו שמו על הילד, "כי מה´ שאלתיו" כמו גבי שמואל. כמאה ושמונה שנים מאוחר יותר ביום ב´ אייר שנת ה´תש"ב הכריז כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע נכדו של כ"ק אדמו"ר המהר"ש על התחלת כתיבת ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו; ביום שמחת-תורה שנת ה´תש"ב הכריז כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע על כתיבת ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו. כתיבת הס"ת הייתה אמורה להתחיל ביום כ´ מר-חשון שנת ה´תש"ב(יום הולדתו של אביו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע), אך מסיבות שונות נדחתה התחלת הכתיבה, ועלה הגורל להתחיל בכתיבת ספר התורה ביום ב´ אייר, יום הולדתו של סבו כ"ק אדמו"ר המהר"ש. ביום ב´ אייר שנת ה´תש"ב כתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע: -"עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות, יתברך ויתעלה, בזכות הוד כבוד קדושת אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה סיבב סיבה טובה לזכותני בשליחות מצוה רמה ונשאה, להתעורר ולעורר לאלתר לתשובה ולהכין עצמנו לאלתר לגאולה ולכתוב ספר תורה בייחוד לקבלת פני משיח צדקנו, והי´ דבר כתיבת ספר התורה כמוס עימדי לעשות הדבר באופן פרטי, אומנם בסעודת שמחת-תורה בשיחתנו במעלת אהבת ישראל עלה בדעתי האם צדקתי במשפטי לכסות על האמת ולמנוע רבים ושלמים התמימים מלהשתתף בזכות הגדולה והקדושה. החלטתי להודיע ברבים כי בעזרתו ית´ הנני מתעתד לכתוב ספר-תורה בייחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו בב"א". ואכן באותו היום הבהיר והקדוש החלו בכתיבת ספה"ת בחשאי, כפי הוראת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. כתיבת ספר התורה הייתה על-גבי קלף מיוחד של עור בהמות שחוטות וכשרות. כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע רצה גם שהקלף יהיה מעובד בארה"ק, ולשם כך פנה אל הרה"ח ר´ שלמה יהודה אליעזרוב. אולם משהתברר שהקלף בארה"ק יקר מידי הוחלט לקחת קלף בארצה"ב. כל ההוצאות הקשורות בכתיבת ספר התורה היו על חשבונו הפרטי של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ. כל הנדבות שנדבו עבור ספר התורה העביר לקופת ה"מרכז לענייני חינוך". התחלת כתיבת ספר התורה הייתה ביום ב´ אייר שנת ה´תש"ב, אך סיומה התעכב במשך שנים רבות עד ליום ט´ שבט שנת ה´תש"ל. ולסיום, יהי רצון שבזכות היום הבהיר והקדוש הזה יום ב´ אייר -יום הולדתו של כ"ק אדמו"ר המהר"ש נזכה כולנו כאיש אחד בלב אחד להתגלותו המיידית לעיני כל בשר של מלכנו הוד כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח שיל"ו בגאולה האמיתית והשלימה, שבה הוא יוליכנו מהרה קוממיות לארצנו הקדושה תובב"א: "ארץ אשר תמיד עיני ה´ אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה", לעיה"ק ירושלים תובב"א, להר הקודש הר המוריה, לבניין ביהמ"ק השלישי: "מקדש א-דני כוננו ידיך" ועד לקודש הקודשים, וכל זאת תיכ"ף ומי"ד ממ"ש, למטה מעשרה טפחים ומתוך שמחה וטוב לבב! אמן כן יהי רצון! יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! בברכת חודש טוב ומבורך, בשורות טובות וברכה והצלחה רבה בכל המצטרך בגשמיות וברוחניות! ר´ עופר יעקב ישראל דפני קהילת חסידי חב"ד-ליובאוויטש קרית-שמואל,חיפה כאן ציווה ה´ את הברכה!