עופר דפני ל' כסלו ס''ג 18:24

יום ח' של חנוכה - שלימות עניין החנוכה

ב"ה. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! ימות המשיח, חודש הגאולה-כסלו, חג החנוכה ה´תשס"ג לכבוד הדלקת הנר השמיני והאחרון של חנוכה החל היום ערש"ק פרשת מקץ, ליקטתי עבורכם אחיי החסידים מובאות מאת הרבי מלך המשיח שליט"א בעניין המהות והחשיבות של הדלקת הנר האחרון בחנוכה: העילוי המיוחד דיום השמיני דחנוכה הוא - בפשטות - שבו אנו מדליקים את כל שמונת הנרות, היינו שתם ונשלם כללות העניין דחנוכה בפועל ממש. ויש להוסיף בזה - בעומק יותר: ידוע החילוק בין המספר שבע למספר שמונה - שהמספר שבע מורה על סדר השתלשלות(שבעת ימי הבניין), ואילו המספר שמונה מורה על בחינה שלמעלה מהשתלשלות. ולכן, מהעילויים דימות המשיח העתידים לבוא בעזהי"ת, גם לגבי הזמן שביהמ"ק היה קיים הוא העילוי דשמונה לגבי שבעה, כמארז"ל "כינור של ביהמ"ק של שבעה נימין... ושל ימות המשיח שמונה" - כי השלימות דימות המשיח היא לא רק שלימות העולם, כפי שנברא על מילואו(בשבעה ימים), אלא גם העילוי שלמעלה מסדר השתלשלות(שמונה), עד אשר העולם נעשה דירה לו ית´. ונמצא, ורואים שהתוכן דמספר שמונה שבחנוכה "יומי דחנוכה תמניא אינון", וכן המספר דשמונה נרות(אף שנקבע לזכר נרות המקדש שמספרם שבעה) - רומז על השלימות דימות המשיח, שנעשית ע"י מעשינו ועבודתינו בעולם הזה בקיום התומ"צ "נר מצוה ותורה אור", שנוסף לכך שפועלים קיום ושלימות העולם, מוסיפים אור חדש שלמעלה מהעולם(גם כפי שהוא בשלימותו) - שהעולם נעשה דירה לו ית´, היינו, שבעבודה דחנוכה מודגשת ההכנה לגאולה העתידה. ועניין זה מודגש עוד יותר בעיקר ביום השמיני דחנוכה - שאז מדליקים בפועל שמונה נרות. וזהו גם הקשר עם גמר ושלימות חנוכת המזבח והמשכן שקורין ביום השמיני דחנוכה - וי"ל, שרומז גם להשלימות דחנוכת ביהמ"ק השלישי(שכלול במשכן), וכן בנוגע להמשך הקריאה "בהעלותך את הנרות גו´", שרומז גם לנרות(חנוכה, ונרות)המנורה דביהמ"ק השלישי. מעלת יום השמיני שהוא מאיר כל שבעת הימים - א. מכל עניין יש ללמוד הוראה והדרכה בעבודת ה´, ובנדו"ד, ההוראה המיוחדת מזאת חנוכה - שהרי "בכל יום יהיו בעיניך כחדשים", וצריך שיהי´ "מעלין בקודש" - בכל יום ויום, אצל כאו"א, הוספה בחכמה ובעבודת ה´ - שמזה מובן, שבנוסף לכללות ההוראה שיש ללמוד מימי החנוכה, יש לכל יום ויום מימי החנוכה הוראה מיוחדת שיש ללמוד מיום זה - ובפרט כשמדובר בנוגע ליום השמיני דימי החנוכה - "זאת חנוכה", שאז מדליקים שמונה נרות - הרי בודאי שישנה הוראה מיוחדת ללמוד הימנה לכל ימי השנה כולה. ב. וההוראה וההדרכה שיש ללמוד מהיום השמיני של חנוכה - יובן מדברי הגמרא בנוגע ליום השמיני - ש"מדליקין שמונה נרות" "כנגד ימים היוצאין"(שעברו והלכו להם שבעה ימים, וכבר נמצאים ביום השמיני). וההוראה מזה כותב הרבי: כשיהודי מדליק ומאיר ביום השמיני, יש בכוחו להוסיף אור גם על הימים שעברו. הוא מוסיף תוקף וחוזק גם באור שכבר הדליק בזמן שעבר. כלומר, אע"פ שביום הראשון של חנוכה הוא קיים את המצוה של הדלקת נר חנוכה, וכך גם בימים שלאחרי זה - מ"מ כשבא היום האחרון של חנוכה(שממנה יוצאים ובאים מימי החנוכה לכל שאר ימות השנה), לומד הוא ממנה, את הוראתה המיוחדת, ההוראה דיום השמיני דימי החנוכה, והיא: שבנוסף לזה שיש בכוחו להאיר את היום ההוא - הנה בשעה שרוצה באמת, יש בכוחו להוסיף גם על הימים שכבר עברו והלכו להם. שמוסיף הוספה של עוד נר(אור)אחד, על כל הימים שעברו - עד שהוא מדליק ביום הזה(יום השמיני של חנוכה), לא רק נר אחד(ליום אחד), כ"א גם את כל שבעת הנרות - הוא מדליק ומאיר את כל שבעת ימי השבוע. וכאמור לעיל לכל יום ויום יש את ההנהגה המיוחדת שלו - שהרי אין דומה ההנהגה דשבת להנהגה דערב שבת, ועאכו"כ דומה להנהגה דשאר הימים - כל יומא ויומא עביד עבידתא, וכמובן גם מה"שיר של יום" שקשור להנהגה המיוחדה ליום זה - שמדליק ומאיר את כל שבעת ימי השבוע. ואע"פ שבכל יום ויום נהג כראוי - מ"מ בכוחו להוסיף באור, שיאיר את כל הסביבה, גם בנוגע לאור דהימים שכבר עברו וחלפו. והוראה זו מודגשת ונלמדת(כנ"ל)מזה שביום השמיני ששייך ליום השמיני, מדליקים ומאירים גם "כנגד ימים היוצאין" כנגד כל שבעת הימים שכבר חלפו והלכו להם. ג. וההוראה הברורה לכל השנה כולה: חוץ מזה שאם החסיר ח"ו בעבודת ה´, אומרים לו ששום דבר אינו אבוד, ואפשר וצריך לעשות תשובה ולהתעסק בעבודת ה´ עכשיו - באופן כפול ומכופל, על מנת להשלים את כל מה שהחסיר(בלימוד התורה או במתן צדקה וכיו"ב) - הנה נוסף לזה עוד עניין: אפילו בנוגע לעניינים בתומ"צ שנהג בהם(כראוי)בימים שלפני זה - הנה היות שכשמתבגר בעוד יום מתווספים אצלו עוד ידיעות בענייני תומ"צ, הנה לכן, יכול הוא וצריך הוא להוסיף עוד, גם על התורה שלמד בימים שלפני זה, וזה פועל גם על הימים שעברו, שיאירו ג"כ, כפי מה שנתווסף אצלו עכשיו ואין ממה להיבהל: לכאורה כיון שזה רק יום אחד איך הוא יכול להאיר גם את כל הימים שכבר עברו? - כי זוהי ההוראה מהיום השמיני דימי החנוכה שאע"פ שכנגד יום זה אין יותר מנר אחד, - מ"מ נוסף ע"ז מדליקים מחדש את כל הז´ ימים שעברו בז´ הנרות. ובאופן שגם אור זה(ככל ימי החנוכה)"מאיר על פתח ביתו מבחוץ": זה מאיר את הבית, ועד שזה מאיר את כל חושך הגלות. ד. וזוהי ההוראה שיש ללמוד מיום השמיני דימי החנוכה - נוסף לזה שכשלא עושה מעשה טוב ח"ו, הוא לא מתייאש בטענה שהדבר אבוד ואין מה לעשות - כי הוא יודע שהוא צריך לעשות וחייב לעשות ועושה תשובה(ע"י החלטה נחושה שהוא לא יחזור שוב על מעשה שכזה, ומעתה ואילך הוא יתנהג כראוי) - הנה אפילו אותם הדברים שעשה אותם על הצד היותר טוב(לפי מעמדו ומצבו אז, בלימוד התורה) - הנה כשעובר עוד יום ומתווסף אצלו בלימוד התורה, הדבר צריך להשפיע ולהאיר גם על המעשים שעשה בימים שלפני זה. ומבלי להביט על כך שכבר עברו הרבה ימים, ויום זה(שאומרים לו שהוא יכול להאיר בו גם את הימים שעברו)הוא בסך הכל יום אחד - כי בדיוק כך הוא ביום השמיני דימי החנוכה, שביום זה מדליקים גם שבעה נרות כנגד הימים היוצאין כבר מימי החנוכה, ועד שעי"ז הוא מאיר את כל הימים של כל השנה כולה, שהשנה מאירה עוד יותר ממה שהאירה עד עתה. ה. ועי"ז שמתנהגים כראוי, ומשמשים דוגמא לכל הסביבה, ובפרט על הצעירים - הרי שזוהי ההכנה לאור האמיתי שיאיר את כל העולם כולו - "והי´ לך ה´ לאור עולם", שהקב"ה יאיר את כל העולם, ובאופן של "לאור עולם" אומר הרבי - אור תמידי, ותיכף ומי"ד ממ"ש, בגאולה האמיתית והשלמה, גאולה שאין אחרי´ גלות. ביאור השם "זאת חנוכה" - א. יום האחרון של ימי החנוכה נקרא, עפ"י מנהג ישראל בשם "זאת חנוכה", הטעם לכך בפשטות, כי באותו היום קוראים בתורה "זאת חנוכת המזבח". וכיון שכל מנהג ישראל תורה היא, וכל העניינים שבתורה הם בתכלית הדיוק, מובן שהשם "זאת חנוכה" הוא כפירושו הפשוט: "זאת חנוכה" - זה חנוכה. והיות שבשם זה נקרא רק היום האחרון מימי החנוכה, הרי מובן שהכוונה היא ש(כאילו)דווקא יום ח´ הוא חנוכה! לכאורה אפשר לפרש, שתוכן השם "זאת חנוכה", מובנה היא, שביום זה נגמרים ונשלמים ימי החנוכה: או בסגנון אחר - עתה(ביום ח´)הוא הזמן שיש בו(את כל)החנוכה. אבל דוחק לומר כן, כי זהו היפך משמעות עניין השם, שהשם ("זאת חנוכה")נמשך ליום זה: וכהפי´ "זאת חנוכת המזבח" שבתורה: השם "זאת" משמעו, שמצביעים על(דבר)יום מיוחד. (הדברים מלוקטים מהספר שערי המועדים - חג החנוכה) בברכת חג חנוכה שמח, חודש טבת טוב ומבורך ושבת שלום! יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! ר´ עופר דפני קהילת חסידי חב"ד-ליובאוויטש קרית-שמואל,חיפה כאן ציוה ה´ את הברכה! יחי המלך המשיח!