ל ה י ו ת חסיד!

ביקורי ב"פורום" הוליד אצלי הרגשה שמתעסקים ב"ארום"(מסביב) של ה ענין וחסר מאוד ב"לחיות" את הענין.מוכרחים לשים דגש חלק מאוד מאוד ובכל התוקף על ה"לחיות" ללמוד את השיחות שמלך המשיח דיבר אלי, כן אלי באופן אישי, ובלשונו הק´ "אליבא דנפשי´ה" עם כל המשמעויות של זה ובמיוחד מנ"א נ"ב ולדעתי האישית השיחה שדיבר בפרשת בלק נ"א (ובפרטיות מודגש הענין באותיות ז´ ח´ ט´ י´ וי"א) היא השער לחיות את הענין כרצונו הק´ . "עד מתי" נאמר לחבר´ה ש"חיים" משיח: עד מתי נהי´ה מונחים ב"עצמנו" הלא חיובי?! יחי המלך המשיח (גם) פירושו: מוכרחים להשקיע את כל הכוחות בביצוע רצונו הק של מלך המשיח שליט"א ובאופן שישביע את רצונו הק´, לא באופן שאני ירגיש שיצאתי ידי חובתי. הדברים לא נכתבים כאמירת מוסר ח"ו רק לחלוק עם כולכם את הרגשתי . ןיהי רצון והוא היעקר שמעצם העיסוק במחשבה עכ"פ במציאת האמצעים הנכונים בביצוע רצונו הק´ והטהור נראה בעינים גשמיות ובשריות ש"מלכותו בכל (ממש) משלה" ואין עוד מלבדו. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.