ג' תמוז - החברה מהשלישיות

למי שנוסע מדי-יום בקו 45 המחבר את תל-השומר עם תל-אביב יוצא לא פעם לפגוש אותם,את החבר'ה מה"שלישות" של רמת-גן (משהו כמו "הקריה" בתל-אביב)- הם עולים לאוטובוס בהליכה עדינה ואלגנטית. מדיהם מגוהצים בקפידה וכתפי כל אחד מהם מעוטרות בגאוה בסמלי חיל המודיעין של הצבא. הם אכן עושים באמת רושם של אנשים משכילים ואינטליגנטים כי לא לחינם הם נבחרו –מתוך שלל החיילים ב"באקום"- לשרת במקום כה מתוחכם וגאוני.נכון אמנם שהם לא בחרו לשרת את המדינה ב"חזית" המאובקת אלא "מאה מטר מהבית" אך אין ספק שתרומתם לצבא היא חיונית ביותר.

השבוע יצא לי לנהל שיחה אישית עם אחד מהם. ב- 14:00 בצהרים הוא עלה על האוטובוס לכיוון ביתו הממוזג, הוא התיישב לצידי והשיחה זרמה על  מי-מנוחות, הוא סיפר לי שהוא מתחיל כל יום את עבודתו ב-8:00 בבוקר כשהוא מגיע למשרדו החמים ויושב על כורסא מרופדת נעה אל מול מסכי ענק של מחשב ע"מ למצוא פתרונות למצבי-מלחמה קשים, בצהרים מוגשת להם ארוחה מלכותית וכאמור ב-13:30 הוא כבר היה בתחנה של קו 45-בדרכו לביתו.

כשהערתי לו בצחוק "עושים חיים ,הא?" הוא התרצן לפתע ואז שמעתי זמירות חדשות: מרוב דברי השחץ שהוא השמיע לטובת עבודתו ותרומתו למדינה הוא נסחף והתחיל להשמיץ את חבריו העומדים בחזית ומחרפים את נפשם.

"בלי השלישות" הוא אומר בלעג " הצבא הוא פשוט פרימיטיבי ומפגר"-"במלחמות הגדולות נפלו מאות חיילים"-כך הוא אומר " רק בשביל שלא הקשיבו לנו ולדיווחי המודיעין שלנו, אנשים פשוט סיכנו את נפשם על כלום"

"הרבה חיילים שקיבלו עיטורי-גבורה וחלקם אף שילמו בחייהם, היו עושים הרבה יותר תועלת, לו האזינו  שם להוראות שנתנו להם אנחנו פה מהחור "בקריה" בתל-אביב או ב"שלישות" ברמת-גן"

אני שהזדעזתי מהדיבורים כנגד החיילים המסורים שאין להם יום ואין להם לילה, שישנים על אבנים וקוצים,שמים חמים להתקלח זהו דבר נדיר אצלם והעיקר שעומדים "חשופים בצריח" אל מול כדורי האויב, רציתי לענות לו אך בטרם שהספקתי לענות עצר האוטובוס, הוא התנצל בעדינות שהוא ממהר וטופף כ-טווס מגונדר לעבר המקלחת המרעננת והמיטה החמה.

ואז נזכרתי שהכל הוא בהשגחה פרטית מהממת, והחלטתי לשתף את קוראי מאמר זה במחשבות שעלו לי כבר מזמן בראש ולשים את הדברים "על-השולחן" כמו שהם:

זה כבר לא סוד כלל וכלל שמחנה המאמינים ברבי שליט"א מלך המשיח(מה שנקרא "משיחיסטים") הוא גדול היום יותר מאי-פעם. אי-אפשר להשוות היום את המאבקים שחוללו "קומץ-הזויים"  ו"שוליים קיצוניים ומטורפים"-כפי שאהבו לכנות אותנו אז –המימסד השלט, למאבקים המתחוללים היום.

 היום-תודות לאותם נחשונים שלא נכנעו מיד אחרי ג' בתמוז ה'תשנ"ד- יש לציבור  הזה רוב מוחץ בארה"ק עם עיתון משלו ורבנים מורי-דרך משלו וגם תלמידי-חכמים ו"ראשים-טובים" אינם מתביישים כיום להביע "בריש-גלי" את אמונתם ברבי כ-מלך המשיח שיבוא ויגאלנו בקרוב ממ"ש.

התופעה כשלעצמה היא מבורכת מפני ש"המשכילים" דואגים היטב להעביר את רובד האמונה לשכל פשוט.ובכח חכמתם והשקעתם בהסברת הענין של "הרבי חי וקיים"- הם גורמים לרבים מאד לא להתבייש באמונה התמימה,  ולהרגיש "נורמלי" ו"איש מהעולם" גם עם אמונה לוהטת  שכזו, ההסברה השכלית הופכת את הענין למתקבל ופופולרי יותר.

אבל, וכאן מגיע ה"אבל" הגדול : בדיוק כפי שלא יעלה על הדעת שה"ראשים-הטובים" מ"השלישות" ישמיצו את החיילים בחזית, כך ויותר מכך לא נוכל לסבול שאותה קבוצה מיופיפת תקבע לנו את  סדרי-ההנהגה ב-770 וכיצד עלינו לנהוג בחודש תשרי.

לא ראינו אותם "עולים על הבריקדות" אחרי ג' בתמוז ה'תשנ"ד ונלחמים על נקודת האמונה שנחלשה אז אצל רבים מאנ"ש, אז, הם העדיפו להיראות "שפויים" ו"מתונים" לפי גדרי-העולם. אז באותה תקופה הרת-גורל בלטו במסירותם הרב זמרוני, הרב לוי יצחק גיזבורג, הרב רמי אנטיאן והתמימים חיילי-בית-דוד שהם ורק הם הובילו קו של אמונה בלתי מתפשר בעוד שה"מיופיפים"-שאינני מעונין לנקוב בשמותיהם היו ספונים בבתיהם או בבית העלמין בקווינס!!

אז כשהיה צריך להישמע קול אמונה עז ותקיף מכיוון ליובאוויטש הוא נשמע רק ב"נחייג ונשמע" של הרב לנצ'נר שיחי', כל השאר גימגמו משהו על"ממשיכים במורשתו של הרבי" וזהו.

אז. זה כלל וכלל לא היה פופולרי (כמו היום) לכתוב על הזמנות החתונה "יחי" כמו שנוהגים כך היום רובם ככולם בפשטות, גם כיפת "יחי" וסיכת "משיח"-היתה נחלתם של "תמהונים" בלבד.

אך בעקבות מאבק עיקש האמונה ניצחה וכיום רבים הם אלו הממהרים להפגין אותה בלי-בושה בגלוי.

זה מזכיר לי מה ששמעתי פעם מהרב צבי גרינוולד מכפר-חב"ד על אותם אלו שבזמן המחתרות ושלטון הבריטים היו חופרים במאסר ליד חומות הכלא בכפיות(!!)-עד כמה שזה נשמע מצחיק-וכל חבריהם היו בזים להם.אך כשלבסוף נפתחה המערה מיהרו כולם-גם אלו שבזו להם בתחילה לעבור במהירות דרכה ולהימלט על נפשם.

לי אישית אין שום דבר נגד "החבר'ה מהשלישות" , אני חושב שתרומתם מבורכת ושצריך להשתמש בשופי בהם ובכשרונותיהם על-מנת להפיץ ביתר-שאת וביתר עוז את בשורת-הגאולה והגואל בקרב קהלים וציבורים רחבים יותר,אך כאשר הם מתחילים לקרר את האמונה אצל  החיילים בחזית, הם מאבדים באותה שניה את כוחם ומעלותיהם הברוכות כשלעצמם.

-כאשר-  770 נמצא תחת מאבק משפטי קשה של גויים בארה"ב התלוי "על חוט השערה", והצד שכנגד עומד להשתלט היל"ת על 770-ו"למחוק" היל"ת את האמונה מעל הקירות של 770 ואותם משכילים ניצבים כאילו מהצד ובמקום להילחם בצד המטיף לחוסר אמונה הם נלחמים באחיהם התמימים חיילי-בית דוד,

-כאשר חיילי  התמימים בחורי חמד חוטפים מכות רצח ב"כינוס השלוחים" מידי קלגסים צמאי-דם רק בגלל עקשנותם שלא להוריד את שלטי האמונה מהקירות, ו"החבר'ה מהשלישות" המיופיפים מפגינים אדישות ואפי' הזדהות עם הצד שכנגד, והעיתון המפלגתי  אינו טורח כלל להגן עליהם.

-כשנשפך דמו של המשפיע הרה"ח זמרוני שיחי' ורוצים להחרים את שיחת-הגאולה שלו וכל "האגף התורני" של המשיחיסטים ממלאים פיהם מים.

כאשר קורים כל הדברים הנ"ל והאגף "השפוי" של המשיחיסטים(="מחלקה פתוחה"-כבר אמרנו?) לא מוצא לנכון אלא ללחום ולקרר מעל גבי העיתון השואף להגדיל את קהל מנוייו, את אמונתם התמימה של הבחורים ב-770 שאין להם דבר וחצי דבר עם-"הנחות-העולם" ו"התדמית החיצונית של התנועה".

 כאשר כל זה קורה- אין לנו אלא לעמוד ולהכריז-"אנו אין לנו אלא דברי בן עמרם"-מה שהיה פשוט לכולם בנ"א- נ"ב  פשוט לנו באותה מידה בנ"ד-נ"ה וכך גם בס"ח-ס"ט-

נאמר להם בגלוי: אם אכן הינכם משרתים את המטרה שלשמה נועד שכלכם וכשרונותיכם-הפצת האמונה –תתקבלו בברכה.

אך אם תעיזו להורות לנו איך צריכים להיות הסדרים בתשרי ב-770 ולקרר את האמונה בנצחיותו של מלך המשיח ופעולותיו-נענה לכם בגלוי:



איננו מתפעלים מהחבר'ה מהשלישות!!

זהו. עכשיו אתם יכולים ללכת ולהתגנדר מול המראה...

יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!!