ישראל כ''ו ניסן ע''ו 20:11
מדוע לא עלה הרבי מלובביץ לישראל?
ב' סיון ס''ה 13:12
אז אתה הדיקטטור
אז אתה הדיקטטור מוטי אורן כ''ב אייר ס''ה 06:02
ישיבת ארץ ישראל
לו היו רבנים באירופה לא מתנגדים לעלייה לארץ אלא לחכות למשיח - היו הרבה מתוך ששת המיליונים הי"ד חיים אתנו היום. יעיש כ''ז אדר ב' ס''ה 11:28
נכון
לא תמיד זוכרים את המקור, ואם נתחיל לחפש בסוף לא נשלח את ההודעה, אבל את צודקת שצריך לדייק בסיפורים, ובפרט בסיפורי רבותינו נשיאנו, ושסופרו על ידם. והיה כדאי באמת שגם תפרטי את הנוסח המדויק. ישר כח יחי המלך המשיח רבקי בית רבקה כ''ז אדר ב' ס''ה 08:42
לדייק בסיפור
למה לספר בלי לדייק?? הסיפור הדפיס הרבי מלך המשיח בקונטרס הנפלא: ענינה של תורת החסידות בצורה ברורה יעיש י''ב אדר ב' ס''ה 14:06
סיפור בנושא הדיקטטורה
בענין של דיקטטורה ודמוקרטיה וכו', יש סיפור מהרבי (הרש"ב) נ"ע , מתקופת המהפיכה ברוסיה שהשתוללו כל המפלגות "הסןציאליסטים , הקומוניסטים ודומיהם, שפעם הרבי רש"ב נסע ברכבת והיה איתו עוד חסיד (אולי הרבי בקודם גם היה שם ) ושאלו את הרבי רש"ב מה הוא אומר איזה דרך היא הטובה? והרבי ענה להם שבכל דרך יש דברים טובים ודברים לא טובים, ודרך התורה כוללת את כל הדברים הטובים שיש בכל אחת מהדרכים הללו. יחי המלך המשיח י''ט אדר א' ס''ה 16:59
אני לא יודע מה אמר הרבי מלך המשיח שליט"א
אבל עד כמה שידוע לי התורה אומרת שמלך צריך להיות דיקטטור - "שום תשים עליך מלך", ואף אחד ממלכי ישראל (בזמן הבית וכיוצא בזה) לא היה דמוקרט. חסיד חב"ד י''ט אדר א' ס''ה 14:06
הרבי לא אמר שמשיח יהיה דיקטטור!
אלא שמשיח לא מתפעל מדמוקרטיה. איתיאל י''ט אדר א' ס''ה 11:37
למגיב החביב: קרא שוב את דברי, במתינות ובהתבוננות
לא כתבתי שהבעיה בכך שיחשבו שהרבי מייצג ציבור מסוים וכו' או שהוא דיקטטור, אלא שבאם לא תהיה קבלת המלכות הרי או שהרבי עצמו יחליט להישאר כמייצג (בפועל) ציבור מסוים או - והוא העיקר - שימלוך בחימה שפוכה, חלילה (שהרי כל הרצון הוא בהתגלות בחסד וברחמים). פשוט שאם המפתחות רק בידי הקב"ה, ומצפים רק לגילוי אלקות ניסי, אז אין צורך בשום עבודה מלמטה. אבל: הרבי אמר לעתים שהמפתח בידי ה' ולעתים שהכל תלוי בעבודת העם ובקבלת המלכות (ולהבנתך ה'פנימית יותר' - אף פעם הוא לא אמר שהדברים תלויים בו לבדו, ואף התבטא הפוך "אני את שלי עשיתי וכו'"). מה שתלוי בידי שמים - עינינו למרום תלויות, בתפלה ובתחנה והוספת מע"ט, עד שיחוננו. מה שתלוי בנו - יש לפעול בתוך המציאות באופן מפוכח, בשמחה ובטוב לבב. התקוה שהרבי יתגלה וגילוי האלקות יכפה את כולם בדרכי נעם וכו' היא שמחה ונעימה, ואין להרפות ממנה, כל עוד אין היא פוגעת בפעולותינו המציאותיות. כאשר יש בכך פגיעה, הרי זה היפך רצונו הקדוש של כ"ק אדמו"ר מה"מ, ואז יש להכריז בפני בעל הדעה המשובשת - "לאלתר לתשובה [שעיקרה מדרכי החטא-העיוות, בדעות המשובשות, כמבואר ברמב"ם, ואזי תיכף ומיד] לאלתר לגאולה". חבדניק ח' אדר א' ס''ה 14:47
בתגובה לאיתיאל, חשוב מאוד!
ידוע שהרבי אומר שמשיח יבוא הוא לא יתחשב עם זה שיגידו שהוא דיקטטור ומזה מובן שאין שום בעיה עם זה שיחשבו שהוא מייצג רק חלק מהעם או שולט בכח לבד, כי מציאות מלכותו היא רק מעצמו ע"י שהקב"ה אומר לו להתגלות לעם. המפתחות נמצאים אצל הקב"ה!!! (או, ברמה יותר פנימית, אצל הרבי שליט"א מלך המשיח). להבנת העניין, כשמשיח יבוא לא יהיו בעיות "טבעיות" של הבנה האם הוא המלך, כי מכיוון שיראו אלוקות בגלוי אז יבינו בבירור שהרבי הוא המלך. והעיקר שנזכה תיכף ומייד לכל זה, ונכריז לפניו: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" בהתגלותו במקום המקדש גופיה דלעתיד - 770 בית משיח. יצחק סבג ח' אדר א' ס''ה 12:37
אי עליתו של הרבי ולמה
אי עליתו לארץ הקודש של אדוננו מורנו מלך המשח יכולה רק לחזק את הדיעה למה לא לעלה . מתגובתו למה שהוא כתב שעליתי תהיה האחרונה עם מלך המשיח אומרת דרשני . אני מתוודה שאני די חדש בהתועדות של חסידי חבד ונתתי מתשובתי בואותה התעוודות והיא כך והרי אין לנו כל ספק בחיבתו העזה של הרבי לארץ ישראל ולעם ישראל ובוודאי שהוא ורק הוא יודיע עד כמה גדולה הישיבה בארץ הקודש . ואם כן בלי להכנס למה שהרבי לא אמר ויש לשער שזוהי הייתה גזירת השעה ורק הרבי יודיע גם משה רבינו לא נכנס לארץ ישראל למרות כל התחנונים והתפילות ואנו נוטים לחשוב בגלל מה שהעניש אותו הקב''ה על אותם שבע אמירות כגון שלח ביד תשלח שמעו נה המורים ההכאה על הסלע ועוד והרי הקב''ה הוא יכל לסלוח לו ולא רק עבור המשירות נפש שלו עבור עם ישראל שעלתה למשה ביוקר . אלא סוד העניין מה שהרבי ענה מנהיג העם אינו יכול לעלות לארץ ישראל וישאיר חלק גדול או קטן מעם ישראל מאחור . ופה אנו מדברים על החלק החי של עם ישראל ומה עם המיתים גם של כל הזמנים ואין אנו עוזבים גם אותם וזה יכול רק להעיד על מה שהרבי רמז והרי שמו של מורינו הגדול משה רמוז גם בשמו של רבינו הגדול בברכה מיצחק שניאורסוני כ''ט שבט ס''ה 17:55
דברי הרבי מלך המשיח
בשנת תשנ"ב מר גרשון סלומון זכה לעבור לפני הרבי מלך המשיח שליט"א בחלוקת דולרים ולשוחח עמו מעט. בסיום השיחה אמר גרשון" "דבר אחרון, אנחנו וכל עם ישראל מחכים שהרבי יעלה לארץ". והרבי מלך המשיח שליט"א ענה (בערך): ביאתי לארץ זה לא הדבר האחרון, אלא הדבר הראשון שיהיה כשיבוא משיח, וזה יהיה גם היום האחרון של הגלות". כבר בזמנו משה רבינו רצה והתחנן להכנס לארץ, אך משמיים לא נתנו לו, כי היה עליו להשאר עם בני דורו שמתו במדבר, ורק תלמידו יהושע - נשיא הדור החדש - יכל להכנס לארץ. כי נשיא הדור אינו איש פרטי שיכול לדאוג לעצמו, אלא יש לו שליחות משמיים לדאוג תמיד לבני הדור ולהיות עמם בגלותם ובגאולתם. ולכן, כל זמן שבני ישראל נמצא בגלות, ורובם באמריקה, ואתם נמצאת השכינה הקדושה, לכן גם נשיא הדור נמצא אתנו בגלות בציפיה עמוקה לגאולה. כשיגיע הזמן ומשמיים יורו לו להעלות את כולנו לארץ, אז יעלה מלך המשיח בראשנו. (ראה גם שיחות הרבי מלך המשיח בקונטרס 'בית רבינו שבבבל' ושבת פרשת תזריע מצורע תנש"א). אולי לכן אמר הרבי מלך המשיח "ביאתי לארץ . . הדבר הראשון שיהיה כשיבוא משיח" זאת אומרת, שעד שהרבי לא יגיע לארץ - עדיין לא קרה שום דבר, כי ביאת הרבי לארץ - היא ביאת המשיח. כ''ט שבט ס''ה 17:32
הרבי מה"מ שליט"א עונה על זה בשיחה!
ציטוט מתוך קונטרס "בית רבינו שבבבל" - התועדויות תשנ"ב כרך א' עמוד 422: "ועד"ז בנוגע להגלות דכללות בנ"י - שבדורנו זה נמצאים רוב מנין ורוב בנין דבנ"י בגלות אמריקא, ויש לומר, שזהו א' מהטעמים לכך שגם נשיא הדור (ש"הנשיא הוא הכל") חי ונמצא . . בגלות אמריקא" וכו'. -------------------- יחי המלך המשיח! איתיאל כ''ט שבט ס''ה 17:24
בגלל שיבושי הציונות
בע"ה מתוך התבוננות במציאות, וגם בתשובות הרבי לענין, ניתן להסביר זאת כך: א. ברור שלא שייך כלל שהרבי יגיע לארץ בתור מנהיג או מייצג של חלק מהציבור. הרבי הוא מנהיג כלל ישראל, ועל כן שייך שיגיע לארץ רק בתור מנהיג כללי - מלך ישראל. ברור שקטנוני הפולוטיקאים לא היו מאפשרים זאת בטבע, והיה מונע ההתגלות או עושה זאת בחימה שפוכה ביחס אליהם ותומכיהם. (זו הכוונה שכאשר הרבי יגיע תהיה הגאולה - ביאת הרבי לארץ שייכת רק בתור מלך המשיח, לכל הפחות "חזקת משיח" העומד כמלך רשמי להנהיג את העם, ולא שום דבר פחות מזה) ב. אין בארץ (כמעט) אף אחד שמסוגל להבין את היקף מצבו של עם ישראל. כל מי שכאן, כולל הכלליים ביותר, לא משתחרר מהמחשבה שהעם בארץ הוא חזות הכל, והוא עיקר העם, ובחוץ לארץ יש את "שארית הפליטה" ו"הפזורה" או "הגולה". למרות שהאמת היא שרוב העם בחו"ל, ונמצא בסכנת התבוללות גדולה יותר, כמעט לא תופסים זאת כאן. על מנת להשאר משוחרר וקשור באמת לעם ישראל - ולא רק למליוני היהודים כ"י היושבים באה"ק - צריך היה להישאר בחו"ל. זו לא רק הגבלה תפיסתית - שוודאי לא חלה על כ"ק אדמו"ר מה"מ, בין בארץ ובין בחו"ל - אלא מחויב המציאות: מנהיג צריך לדאוג קודם כל לצרכי הציבור הקרוב בו הוא חי. כך דאג הרבי לשכונת קראון הייטס, משום "עניי עירך", אך שם לא היה חשש טעות ש"זה עם ישראל" וכו' (זו הכוונה בכך שרב חובל עוזב אחרון ושבחו"ל יש לו יותר השפעה על יהודי העולם). ג. המצב בארץ הוא בסוד האגוז, המבואר בקבלה: יהודים רבים וטובים - הפרי המתוק והנפלא - עטופים בקליפות הציונות (שהם, כמבואר בדא"ח, ג"ק הטמאות - רוח הכפירה של הציונות הבאה לידי ביטוי בתקשורת היום, תאות העריות הבאה לידי ביטוי בבית המשפט בעיקר, וקליפת שפיכות דמים עליה אחראית הממשלה, כשהצבא הוא קליפת נגה, ואכמ"ל). טרם ראינו אגוז שמפצח את עצמו מבפנים - הגואל חייב להיות "מפצח אגוזים" הבא מבחוץ להושיע את העם היושב בציון, כמבואר בדא"ח בכ"ד, ואכמ"ל. כ''ח שבט ס''ה 12:24
